זוהמת החלב 2006

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 242, פברואר 2006. להרשמה חינם לחצו כאן. הכתבה מצוטטת מאתר "אנונימוס".

על רקע קידום מכירות נמרץ שמבצעת מועצת החלב בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, אנו מביאים נתונים על המפגע הסביבתי הקשה שמהווה תעשייה זו.

בין 16 ל-26 בפברואר, מקיימת תעשיית החלב בישראל מסע קידום מכירות תחת הכותרת "חגיגות שמחת החלב 2006". האירועים כוללים מבצעי מכירות וטיולים במתקני התעשייה. לפי אתר מועצת החלב, החברה להגנת הטבע משתפת פעולה עם המועצה ואחראית להדרכת 7 טיולים, הכוללים מכירת מוצרי חלב וביקור מודרך במתקני התעשייה. לאור העובדה שתעשיית החלב אחראית לזיהום ולבזבוז משאבים סביבתיים בהיקף עצום, שותפות זו של החברה להגנת הטבע ב-"greenwash" של תעשיית החלב היא תמוהה, בלשון המעטה.

תעשיית החלב - על חשבוננו

בשנת 1999 החלה בתעשיית החלב רפורמה, שעתידה להסתיים בשנת 2006. למרות ריסון מסוים של הזיהום בזכות הרפורמה, הצעדים שננקטו כלל לא מבטלים את הזיהום ובזבוז המשאבים, שהם מהותיים לתעשייה זו; מובן אפוא שאין כל הצדקה לקידום מכירות החלב על-ידי החברה להגנת הטבע. למעשה, מטרה מרכזית של הרפורמה היא כלכלית. לפי המשרד לאיכות הסביבה (מאי 2005), כולנו, כמשלמי מסים, משלמים ביוקר דמי תמיכה ברפתנים:

"הרפורמה נקבעה על פי הסכם בין האוצר, הרפתנים (מועצת החלב) ומשרד החקלאות, כשהמשרד לאיכות הסביבה תרם את הדרישות המקצועיות על פיהן מאושרות ההשקעות ברפתות. מהות ההסכם: סיוע בשיעור של 50% מההשקעה בתשתיות סביבתיות ו-30% מההשקעה בהתייעלות. ההשקעה הממוצעת עמדה על כ-400,000 ש"ח ברפת משפחתית וכ-5 מיליון ש"ח ברפת שיתופית. מתוכם כ-30% להתייעלות וכ-70% לתשתיות סביבתיות."

במהלך התקופה אושרו השקעות בסך 780 מליון ש"ח בתשתיות איכות הסביבה ברפתות, מתוכן 50% מוענק כסיוע. המענקים המאושרים לטיפול סביבתי מהווים כ-55% מסך כל המענקים שאושרו במסגרת הרפורמה.

הזיהום

המשרד לאיכות הסביבה מציין, שתעשיית הרפת בכללה מייצרת בשנה 3 מיליון טון זבל, 1.35 מיליון מ"ק (מטר מעוקב) שתן, 10 מיליון מ"ק שפכים ו-100 מיליון מ"ק תשטיפים. בנוסף לכך, גופותיהן של הפרות המתות מותירים 15 מיליון ק"ג פגרים בשנה ו-10 מיליון ק"ג פסדים (חלקי גוף שאינם עוברים עיבוד למאכל אדם). עוד מציין המשרד:

"הרפת מהווה מקור פוטנציאלי למפגעים סביבתיים: זיהום קרקע ומקורות מים בנוטריינטים (N, P) חנקות, מלחים, חומר אורגני ופתוגנים; מפגעי ריח, זבובים ומפגעים חזותיים.
"הפרשות הבקר מאיימות על הסביבה כתוצאה משפכים ותשטיפים הנוצרים בתהליך הייצור ברפת, כתוצאה מנגירה בלתי מבוקרת וחלחול, אצירת זבל בתנאים לא נאותים ויישומו בחקלאות בצורה בלתי מבוקרת.
"בסך הכל כמות ההפרשות נאמדת בלמעלה מחמישה מיליון טון בשנה. בערכים של צח"ב [צריכת חמצן ביוכימית] (BOD), שבהם נמדד זיהום של מים בחומר אורגני, פרה מפרישה בממוצע 1 ק"ג צח"ב ליום (בני אדם מפרישים בממוצע 50 גרם צח"ב ליום). הפרשה של פרה שקולה ל-20 בני אדם. כלומר, 350,000 ראשי הבקר בישראל מהווים, מבחינת פוטנציאל הזיהום של מקורות מים, שווה ערך למספר התושבים החיים בה."

הזיהום ממשיך

הרפורמה כלל לא ביטלה את הזיהום. לפי הודעת המשרד לאיכות הסביבה מחודש מאי 2005, רק 115 רפתות עומדות בדרישות המשרד לאיכות הסביבה, בעוד ש-889 "נמצאות בתהליך הסדרה" (יחד מדובר ב-97% מהרפתות בישראל). בהודעה מ-15.1.2006 נמסר:

"הליך הרפורמה במשק החלב לא יושם במלואו בחלק מרפתות החלב, ויש אף רפתות בהן לא בוצע כלל. תשטיפים שמקורם במשטחי הרביצה, במכוני החלב, מערומי הזבל ואחרים הם מקורות פוטנציאלים למפגעים סביבתיים חמורים, ביניהם: זיהום מקורות מים, מפגעי ניקיון, מוקדי דגירת יתושים ומפגעי ריח. לאחרונה נקנסו כמה קיבוצים בארץ בקנסות גבוהים בשל זיהום מקורות מים משפכי רפתות.
"בתאריך 12/1/06 ערכה המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה מבצע אכיפה ארצי ברפתות. [...] במסגרת זו נבדקו 245 רפתות, ניתנו 63 ברירות משפט ויפתחו 2 תיקי חקירה."

בחודשיים האחרונים לשנת 2005 נקנסו ארבעה קיבוצים ב-150 עד 200 אלף ש"ח כל אחד על זיהום מרפתות - בעיקרו הזרמת שפכים וזבל למקורות מים, בתקופת הרפורמה.

וזה עוד הרבה יותר גרוע

יש להדגיש, שפעולת המשרד לאיכות הסביבה מתמקדת במניעת זיהום הנובע מצואה, משתן ומגופות מתות ש"מייצרת" תעשיית החלב. אין מזכירים היבטים סביבתיים שליליים נוספים של תעשייה זו - מבזבוז מים מאסיבי ועד לתרומה לאפקט החממה בגלל פליטת מתאן. מפגעים אלה מחייבים, שכל גוף הרואה עצמו כארגון סביבתי, לא יסייע בקידום מכירות של תעשייה זו. אולם תעשיית החלב פסולה באופן מהותי יותר. תעשייה זו הביאה לעולם פרות מעוותות, שגופן מייצר חלב פי 10-5 מתפוקתו הטבעית, עובדה הגורמת עומס עצום על העטינים ועל השלד. העומס מתבטא במחלות כואבות, ולאחר שנים אחדות ברפת מזוהמת ללא מרעה, הפרות קורסות או שהן נשלחות לשחיטה. ייצור החלב נשען על הפרדת הגורים מהאמהות ומשלוח הזכרים לפיטום ולשחיטה. עובדות אלה מהוות בסיס לנימוק מוסרי חד-משמעי נגד צריכת מוצרי חלב, תהא מידת הזיהום שהיא גורמת אשר תהא.

קריאה לפעולה

מחו בפני החברה להגנת הטבע על שיתוף-הפעולה עם תעשיית החלב, על מפגעיה האקולוגיים ופשעיה המוסריים: באמצעות שירות "טלטבע" 03-6388688; בדואר אלקטרוני; או במכתב לכתובת: רח' השפלה 4, תל-אביב 66183.

חלב וזוהמה: פרה שקועה במצע טובעני של צואה ובוץ
חלב וזוהמה: פרה שקועה במצע טובעני של צואה ובוץ עד גובה העטינים. צולם במושב בית יצחק, פברואר 2001








פרות על גבי שכבה עמוקה של צואה ובבוץ בבאר טוביה
פרות על גבי שכבה עמוקה של צואה ובבוץ בבאר טוביה, פברואר 2003








פרות בוחנות עגל שנולד זה עתה על מצע צואה ובוץ
נולד לחיים בזבל: פרות בוחנות עגל שנולד זה עתה על מצע צואה ובוץ, זמן קצר לפני שיופרד לתמיד מאמו. (צולם על-ידי איתן ברפת בגליל המערבי, 20.11.2005)
 
החומר באתר מוגש כשירות לציבור והוא אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא אם כן מצויין אחרת.
האתר בנוי לפי תקן XHTML 1.0 ו CSS לשיפור נגישותו לגולשות/ים בעלות/י מוגבלויות.
הכתוב בלשון נקבה או זכר מכוון לכל המגדרים.